 |
| חתימת הסכם יציאה לאור בהוצאת רב מכר |
ההתרגשות בשיאה והנה כמה מילים שכתבה מורן ביום העצמאות 68 למדינת ישראל בו קבלה לראשונה את העתק השמש (עותק מודפס ראשון של הספר הנועד למטרת מעבר אחרון על התכנים כדי לוודא שאין טעויות ובמידה ומגלים דבר מה הזקוק לתיקון עורכים תיקונים אחרונים).
את הקטע הבא כתבה מורן קנדלקר
התעוררתי הבוקר כשתחושת מועקה הופכת לי את הבטן...זה עלה כלפי מעלה ומילא את בית החזה
הגיע הערב והתחושות לא חלפו אז החלטתי לנעול נעלי ספורט ולצאת לריצה (מפגש אינטימי שלי איתי, אני קוראת לזה "זמן פסיכולוג") תוך כדי הריצה מחשבות ממלאות את ראשי, אני שואלת ועונה, חושבת, מחפשת עוד תשובה.
איך זה יכול להיות שאני מגשימה חלומות, פורצת גבולות, מנפצת אמונות ומגבלות ועדיין יש בי תחושה שכזו?
כי זה מפחיד
זה מפחיד להגשים ולעשות - כי אולי זה לא יצליח?
זה מפחיד לקחת סיכונים - כי מה יהיה אם...?
זה מפחיד להאמין במשהו וללכת עליו בגדול - כי מדובר בכסף גדול
זה מפחיד להתאהב - כי מה יקרה אם אפגע?
זה מפחיד להתגרש - כי מה יגידו ומה יהיה אם אשאר לבד?
זה מפחיד לעשות שינוי - כי מה יהיה עם התדמית?
זה מפחיד להיות אני ולהיות נאמנה לעצמי- כי מה יהיה אם לא יאהבו?
זה מפחיד להוציא ספר ולספר את הסיפור שלי – כי זו חשיפה
זה מפחיד להיות בפרונט – כי החשיפה לביקורת גבוהה
זה מפחיד.
זה מפחיד.
ומה האלטרנטיבה?
בחרתי והחלטתי שאם החיים הם הזדמנות של פעם בחיים אז אני בוחרת לחיות אותם!
לבחור באומץ זה לא אומר שאין שם פחד...זה רק אומר שכאשר הוא מופיע נותנים לו יד וצועדים יחד איתו.
עצמאות בשבילי זה לבחור בכל בוקר לנהל את מציאות חיי ולא שהמציאות והנסיבות ינהלו אותי
להגיד "שששש"... ברכות לפחד ולבקש שישב פה לידי כשאני ממשיכה לעבר החלומות והעשייה שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה