לא פעם ביליתי במערות... הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לך במערה זה למצוא את פתחה ולצאת ממנה החוצה. אבל לעתים אני נכנס אל תוך המערה דווקא בכדי לבחון את החושך, לבחון את הגבולות של עצמי, להעריך את נקודות האור בחיי ודווקא שם - בתוך החושך הדברים מתבהרים...
ההבדל בין החושך לאור הוא כה ברור ומובהק עד שלא קשה להבין מתי אתה בחושך ומתי אתה באור.
בחיים ובעסקים אבחנה זו היא מטושטשת יותר וקשה לזיהוי. לא תמיד אנחנו מבינים מתי אנחנו באור ומתי בחושך, מתי אנחנו מתקדמים לכיוון הנכון ומתי הפעולות שלנו אינן אפקטיביות - במיוחד אם אנחנו עובדים ללא שיטות (system).
אחד הדברים המקשים עלינו מלהתקדם אל האור היא סביבה שאינה תומכת.
בחיי האישיים אני עורך טקס פעם בשנה (בדרך כלל ביום כיפור) ובו אני עובר שם אחר שם באנשי הקשר הנמצאים בטלפון שלי ומוחק את אלו אשר אינם תורמים להתפתחותי, מעכבים אותי מלגדול, מפריעים בדרך, מסיחי דעת, אנשים שליליים, אנשים שאינם מפרגנים, שאינם תומכים. תהליך זה מנקה אותי ומקפיץ אותי בכל פעם לסביבה בה אני נהנה להיות. את תהליך זה אני עורך גם בתחום העסקי והרבה עסקאות ושותפים עסקיים נקטעים בשלב זה במידה וזוהו כלקוחות שאינם טובים לי, שותפים עסקיים אשר אינם מקרבים אותי לייעוד שלי, ליעדים שלי, למטרות שלי, למי שאני באמת רוצה להיות.
החלטות אלו הופכות להיות קלות יותר ויותר ככל שמתרגלים לשיטת חשיבה זו. אבל התמכרות לכאב, לסבל, לחוסר אונים ולסביבה שלילית מחזירה אותנו בכל פעם מחדש כמה צעדים אחורה בתוך המערה.
אם אתם רוצים להתקדם אל עבר האור, הבינו ראשית מי הם ומהם הדברים החשוכים בסביבתכם ותלשו אותם מכם.
למזלי יש לי משפחה תומכת ומעודדת, אישה מפרגנת ואוהבת וסביבת חברים וקולגות אשר ממש כמוני מחפשים סביבה חיובית אשר בה אפשר לצמוח ביתר קלות.
ברגע שתפסיקו לגורמים חיצוניים להשפיע עליכם באופן שלילי תרגישו מייד בצמיחה אדירה שתיקח אתכם לעבר המטרות שלכם...
מקווה שאהבתם את הכתבה - כתבו לי מה אתם חושבים עליה ובכל שאלה אשמח להשיב לכם.
שלכם
עמית אופיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה