יום ראשון, 2 בפברואר 2014

איך להוציא לאור ספר? חלק 1

אז אם לספר את האמת הכול קרה ב"מקרה", אם אפשר לומר שיש מקריות בעולם, בלי להתייחס לרעיון שהכול מכוון מלמעלה.

אני כותב מאז שאני זוכר את עצמי. כותב על הכול, כותב כדי לא לשכוח, לא להחמיץ דבר, לא להרגיש שהחיים עוברים לידי, שאני חש אותם לרגע והם נעלמים חסרי משמעות.

את השיעורים שהחיים מלמדים אותי אני משנן לעצמי בכתב כדי שאבין אותם טוב יותר, פעם אחר פעם, עד שהם נחרטים בראשי, אף פעם לא חשבתי להוציא ספר לאור. היה נחוץ מישהו שיפקח את עיניי ויאמר לי סתם כדרך אגב: "אולי תביא גם את הסקיצות שלך תראה אותן לעורך מקצועי, לך תדע מה הוא יגיד".

אין דבר שגרתי בחיי. בשבילי אפילו הסיפור הכי פשוט, דוגמת חזרה מהעבודה הביתה, מסתבך ונהייה לסיפור הרפתקאות. כאלו הם מספרי סיפורים, כל דבר, מתגלגל לטרגדיה, דרמה, קומדיה וכו'. כך קרה שחברה טובה שלי שכתבה בעצמה כתב יד, הציעה לי להצטרף לחיפושיה אחרי הוצאה לאור שתפרסם את הדברים המקסימים שהיא כותבת. איתי היו הסקיצות של ספרי הראשון "חיפוש מחפש משמעות". אז נראתה הוצאת ספר לאור משימה קשה, כמו להגיע לפחות עד לירח. המזל האיר לי פנים, העורכת הראשונה בהוצאה לאור הראשונה אליה נכנסנו- 'הוצאת גוונים'- אהבה מאוד את הטקסט שקראה בעמידה ובנשימה עצורה.
כזכור, "חיפוש מחפש משמעות" הוא ספר מתנה הנראה במבט ראשון כספר ילדים היות והוא מלווה באיורים תמימים, אולם הספר נוגע בנושאים עמוקים ביותר וניתן ליהנות ממנו בכל גיל ולהתחבר אליו בדרכים שונות. את הספר אפשר לקרוא בכמה דקות אולם אפשר לנהל שיחה קיומית סביבו במשך שעות.

מנהלת ההוצאה לאור, מריצה אמרה לי כי היא אהבה אותו מאוד ותשמח להוציא אותו לאור. כל זה קרה שבוע לפני טיסה שהייתה לי לדרום אמריקה ולזמן בלתי מוגבל - נסיעה אחרי הצבא.
כך מצאתי את עצמי פתאום בלו"ז צפוף ועוד באותו השבוע חתמנו על החוזה והעברתי את החומרים של הספר לידי ההוצאה לאור. כיוון שכך הספר לא עבר שינויים ויצא לאור עם הציורים המקוריים אותם ציירתי כסקיצות בלבד... המראה הראשוני שלו הוא גם קסמו של הספר.
במהלך כל הנסיעה חשבתי עליו, ולאחר כמעט שנה חזרתי ארצה גם כדי לראות ולאשר את המוצר לפני שיווקו. התרגשתי נורא, כאילו היה זה ילד שלי. הייתי ממש חסר סבלנות, אף שתוך כמה שבועות מיום הגעתי לארץ הונח הספר על מדפי חנויות הספרים, הרגשתי שהדבר נמשך שנים. התגובות לא אחרו לבוא, והביקורות היו מאוד חיוביות. היום הספר הוא רב מכר בתחום ספרי המתנה ורבים מכירים אותו.

הספר הראשון היה כרטיס הכניסה לעולם הספרות, ופתח לי דלתות להוצאת ספרים נוספים. כך הוצאתי כבר 4 ספרים, באותה הוצאה לאור, בקלות רבה. ספר רומן מסע (לחישות) בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספר שישי (בראשית) בהוצאת אורנית וספר שביעי (להציל נסיכה) בהוצאה עצמית שקראתי לה טרובדור. לימים התחלתי ללוות כותבים וסופרים בתהליך ההוצאה לאור ולשתף אותם בידע הרב שרכשתי במהלך השנים.

מה שהכי הדהים אותי בתהליך האישי שלי של הוצאות הספרים היה שלרוב, כל שלבי העבודה: העריכה, ההגהה, והדפוס התרחשו כשהייתי בכלל בצידו האחר של העולם וטיילתי בצורה פראית, והמשכתי בזמן זה לכתוב עוד ועוד...

את ספרי החמישי "לחישות" לקחתי קצת יותר ברצינות וכשהוא התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד אני הייתי בעיצומם של לימודי אנימציה באקדמיה לאומנות "בצלאל". הספר "לחישות" היה פרויקט ארוך יותר משאר ספרי המתנה שכתבתי עד כה כתיבתו נמשכה כשלוש שנים וחווית הפרסום של ספר פרוזה ראשון הייתה שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי, הרגשה בתולית וחדשה: ההתרגשות לראותו מוצג בחנויות הספרים, לשמוע אנשים מדברים עליו, לדבר עליו ברדיו ובטלוויזיה. שיחות טלפון שקיבלתי ממכרים, חברים ואפילו אנשים זרים לחלוטין ריגשו אותי מאוד. רוב הביקורות שקיבל הספר היו מצוינות ובונות, וגם כשהן לא היו חיוביות לחלוטין למדתי מהן. אני חושב שגישה כזו חשובה מאוד לסופרים ובכלל לחיים. תמיד יהיו תגובות אוהדות יותר ופחות, וכל עוד אתה שלם עם עצמך ומרוצה עם מה שיצרת, נותר רק להקשיב להערות שמקבלים וללמוד מהן.
בספריי השישי והשביעי ("בראשית" ו"להציל נסיכה" חזרתי לז'אנר המוכר לי של ספרי המתנה ומאז הספקתי ליצור עוד עשרות רבות של ספרים עליהם אספר לכם בכתבות הבאות.

בשנת 2010 זכה הספר "חיפוש מחפש משמעות" לתרגום באנגלית ויצא לדרכו לעולם הגדול, בהסכם הפצה בינ"ל ויצא לאור רק בתחילת שנת 2013 בשפה האנגלית. עם יציאתו לאור רשם שיא והגיע לרשימות רבי המכר של אמזון - ענקית הספרים הבינ"ל.



אם אתם זקוקים לעזרה, רוצים לשאול ולהתייעץ עם מישהו שמבין בעולם הספרים ויכול ללמד אתכם באמת איך עושים מזה business אתם מוזמנים ליצור עמי קשר.

אם אתם רוצים ללמוד איך עושים כסף מכתיבת ספרים אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ואשמח ללמד אתכם שלב אחר שלב איך אני עובד ואיך גם אתם תוכלו לעשות זאת.

בהצלחה  - עמית אופיר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה